מתי הרגע הנכון ליצור שינוי?

מקרה שהיה כך היה:

בוקר אחד, המתבגר שלי קם עייף והפוך.

התנהל לאט, קיטר והתלונן, בקושי הצליח לפקוח את העיניים – שלא לומר לארגן את התיק.

בעודי יושבת ושותה את הקפה שלי, עלו בי כל כך הרבה משפטים פנימיים:

״נראה לי שפעם הבאה לא כדאי שתצא לחגיגות בת מצווה באמצע שבוע״

״אין מצב שזה קורה שוב!״

״זה היה שווה את זה? חבל שאתה ככה הבוקר״

וגם הלקאה עצמית וחרדה קלה:

״למה לא שמת לו גבול אתמול?! איך הרשית?!״

״בגללך עוד יקרה לו משהו היום, תראי כמה הוא לא מרוכז…״

ועוד ועוד מילים ביקורתיות, מקטינות, לא מיטיבות ומרחיקות.

ידעתי שאם הייתי מוציאה אפילו אחוז קטן מהן החוצה, היה מתפתח ריב.

הוא היה מרגיש מותקף — ותוקף בחזרה.

למזלי, התרגול היומיומי שלי עזר לי לעצור.

להיזכר בדברים שחשובים לי באמת: הקשר איתו, הביחד שלנו, שיח מכבד. 

איך זה נראה בפועל?

בפנים עלו כל המשפטים האלה ויכולתי לראות אותם.

שמתי לב שעולה בי דאגה, אשמה, כעס והרפתי מהם. 

הייתי עם עצמי בחמלה, באפשור ופתיחות לחוויה הפנימית, זכרתי את הערכים שחשובים לי ובחרתי להגיב אחרת.

אמרתי לו:

״אני רואה שאתה עייף.

אולי תרצה איזה פינוק לדרך?

רוצה שאבדוק לך מתי האוטובוס?״

העיניים שלי והכוונה היו איתו.

וראיתי איך הוא נהיה קצת פחות ממורמר, קצת פחות אפוף ונפרדנו בטוב. בחיבור. באהבה. היום של שנינו התחיל בטוב. 

אז בעצם זוהי תזכורת שאפשר אחרת ואף פעם לא מאוחר מדי להתחיל. והרגע לעשות את השינוי יכול להיות עכשיו גם אם לפני רגע פעלתי מתוך הדפוס הישן והמוכר.

לפעמים, הצעד הראשון הוא הקשה ביותר. אם אתם עוברים תקופה מאתגרת, אשמח ללוות אתכם בתהליך.

השאירו פרטים לתיאום שיחת היכרות טלפונית ללא עלות, כדי שנוכל להכיר מעט לפני שמחליטים.

ליצירת קשר