החיים מזמנים לנו לא פעם רגעים שבהם הקרקע נשמטת מתחת לרגליים. זה יכול להיות בתקופות של לחץ יומיומי בעבודה, מעברים ושינויים שנוחתים בהפתעה, או תחושת תקיעות שלאט לאט זוחלת פנימה ומעיקה על הנפש. בעולם שדוחף אותנו ללא הרף להיות "בסדר", לחייך ולהמשיך הלאה מהר, סיגלנו לעצמנו הרגלים מגוונים כמו: להילחם בכאב, לנסות להדחיק את חוסר האונים, או להרגיש אשמים כשאנחנו פשוט... עייפים וכבדים. בדיוק בשביל הרגעים האלה, שווה לעצור לרגע ולהכיר ספר שפועל כמו עוגן רגשי אמיתי: "דברים שקשה לקחת בקלות"

כשאני חושבת על השיח הפנימי שלי, אני נזכרת ברגעים שבהם הייתי הכי קשה עם עצמי. המחשבות שהלכו בראשי היו לפעמים כמו ביקורת בלתי פוסקת, שגרמה לי להרגיש פחותה, לא ראויה, או כישלון. זה לא היה נעים, וזה השפיע על ההרגשה הכללית שלי ועל הדרך שבה התמודדתי עם אתגרים. אבל עם הזמן למדתי שדרך השיח הפנימי שלנו אפשר לשנות את ההרגשה הזאת – ולהפוך אותה ליותר תומכת, אוהבת ומכילה. אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שלי על איך למדתי לדבר אל עצמי בחמלה, ולמה זה כל כך חשוב. בנוסף, אני ממליצה בחום להאזין לפרק

הפעם הראשונה בה הייתי ממש מודעת לחמלה הייתה בהודו, בטיול הגדול. מצאתי את עצמי במקומות מלאי חרקים, ופתאום החלטתי – אני לא הורגת אף אחד מהם. משהו בגישה הבודהיסטית שרווחת שם חלחל אלי, והרגשתי טוב עם עצמי על הבחירה הזו. כמובן שאז עוד אכלתי בשר, חלב וביצים, כך שהחמלה שלי הייתה מאוד נקודתית… אבל זו הייתה התחלה. אז מהי חמלה? אתן דוגמה מהקליניקה: מישהי מספרת שהיא שוב לא עמדה בפיתוי, שאכלה ארוחת לילה עצומה, למרות שאנחנו עובדות בדיוק על זה, ולמרות שזה כל-כך חשוב לה. בנקודה הזו אני יכול

איך נדע אם מחשבה באמת מועילה לנו או שנכנסנו ללופ מחשבתי? השבוע מצאתי את עצמי בהרבה לופים מחשבתיים, בניסיון לפתור מצב לא נעים דרך עוד ועוד מחשבות. במקרה שלי זו הייתה מטופלת שלא הגיעה לפגישה וגם לא הודיעה. וברגעים כאלה, כשאין לי שליטה, הדפוס הישן שלי מיד מופיע — לקחת את זה על עצמי. במקום להישאר עם חוסר הוודאות - היא תחזור? קרה לה משהו? אולי משהו בתהליך צריך להשתנות? עלו המחשבות מוכרות: אולי פגעתי בה? אולי לא הייתי מספיק ברורה? אולי פספסתי משהו? לפעמים המחשבות שלנו רק מנסות לעזו

היום, רבים מאיתנו מתמודדים עם סטרס ודאגות שמלווים את חיי היומיום. בין אם מדובר בלחצים בעבודה, אתגרים משפחתיים או תחושות כלליות של חוסר שקט, השפעתם על הבריאות הנפשית והפיזית משמעותית. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מיינדפולנס ו-ACT הם כלים מוכחים שיכולים לסייע להפחית את העומס הנפשי ולשפר את איכות החיים. במאמר זה נבחן כיצד השילוב בין השניים תורם להתמודדות יעילה עם סטרס ודאגות יומיומיות. מהו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וכיצד הוא פועל? טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא שיטה טיפולית