”בבקשה תמצאי לי מטפלת שתבין אותי. קשה לי לבד.” כשהייתי נערה מתבגרת, חיפשתי את המילים האלה בדיוק. זה לא שההורים שלי לא ניסו. הם פשוט לא כל כך ידעו איך. מטפל אחד היה היועץ של בית הספר, והטיפול התקיים בתוך החדר שלו בבית הספר. זה החזיק אולי שתי פגישות. מטפלת אחרת הייתה בתקופה שבה המשפחה שלי הייתה בשליחות באנגליה, בשיא גיל ההתבגרות שלי. היא הייתה סטודנטית לפסיכולוגיה, ושתי הפגישות שהיו לנו התקיימו באיזשהו חדר בבית שלנו. אפשר להבין למה גם שם לא התמדתי. כשאני מסתכלת על זה היום, אני